בכנסי העמותה נולד סגנון משחק מיוחד. סגנון של מנחים שלא הסתפקו בשיטות משחק טיפוסיות – שבנו משחקים שהיו שלהם, מא' ועד ת'. משחקים שעשו דבר אחד, סיפרו סיפור אחד, העבירו חוויה אחת – ועשו את זה בצורה בלתי-נשכחת.
המשחקים הללו פרצו גבולות והראו לאן ניתן להגיע בחד"פ שולחני. לפעמים הם היו משחקים סוחפים ומלאי-רגש ולפעמים הם היו משחקים משונים שבוחנים את עצם ההגדרה של "משחק". וכך, כפי שבצפון אירופה צמח "הלארפ הנורדי" ובארצות הברית "הפריפורם האמריקאי", כך בכנסים הישראלים – בביגור, באיגור, באייקון – התפתחה לה צורת משחק ייחודית משלנו, "השולחני הישראלי".
כל מנחה עושה עם "שולחני ישראלי" משהו אחר – והדרך להבין את הסוגה באמת היא פשוט לבוא, לשחק, ולחוות אותה בעצמכם. וכמובן, אל תפספסו את הרצאתו של מיכאל גורודין, שבה הוא ינסה להסביר לכם מה זה בעצם "שולחני ישראלי" במשך חצי שעה שלמה.